אחד העם 101

בעצב רב נגמרה העונה הנוכחית. את התוכנית הכרתי לפני בערך 6 שנים והייתי צופה הדוקה שהיא שודרה ולאחר מכן צופה הדוקה מהורדות שביצעתי. ניתן לקרוא לי גרופית כי דיקלמתי את כל המערכונים והתחברתי לכל הדמויות: למירי פסקל, ליודית, לקוסמטיקאית, לראובן לבת אל הקטנה. לנוני ונושי ומערכון הקורנפלקס, למירי והנכה שלה. לריקוד החתולה השחורה שביצעתי ברחובות תל אביב מספר לא מבוטל של פעמים. כשירדה הסדרה לראשונה הקמנו יחד עם עוד כמה חברים ערבי צפייה בנושא אחד העם 101 וכל פעם היינו מתמקדים בדמות אחרת. כנראה שזה מה שנעשה עכשיו עד שתעלה עונה נוספת.

חתונה וטבעות אירוסין

יש תחושה כאילו טבעות אירוסין קובעות את המשך חיי הנישואים של הזוג וככול שטבעות אירוסין גדולה יותר כך יש תחושה גדולה יותר של אהבה, ואני תוהה מדוע? זוג שהולך להתחיל את חייו לא צריך הוצאות גדולות על טבעות אירוסין מפוצצות עם יהלומים באלפי דולרים. הרי יש הוצאות קרבות של חתונה, בית, משכנתא, ילדים ועוד המון המון דברים, אז למה לא לנקר עיניים במקום הזה ולא להסתפק בטבעת צנועה שתשאיר את הזוג עם קצת כסף בכיסים, כי ברור לכולם שאין אין לבני הזוג כסף, אחרי הנישואים הכלה עוד הולכת לשלם מספר לא מבוטל של תשלומים עבור אותה טבעת. מה גם שאם דרוש טקס של חתונה אזרחית העלות כפולה כי יש צורך לממן גם נסיעה לחו"ל.

ארוחות החג .......אמא בעדינות

מאז שאמא שלי התחילה ללמוד עיצוב בתים פרטיים, היא כל הזמן רוצה לארח. אנחנו די בכסאח עם כל חלק אפשרי במשפחה משני הצדדים אז בדרך כלל חג אצלנו זה 6-8 אנשים, תלוי אם מישהו מהאחים שלי בחו"ל או לא. בדרך כלל כל חג אמא שלי מכינה טונות של אוכל מכל סוג אפשרי : דגים, עופות, בשרים, תוספות, סלטים ואז לאחר האחרוחה זה עוגות (פרווה כי שומרים כשרות), פיצוחים, פירות, פירות יבשים, שוקולדים ועוד כהנה וכהנה. כולנו בסוף הארוחה יוצאים מפוצצים ותוהים למה אכלנו כל כך הרבה ואמא שלי תמיד בסוף הארוחה מתלוננת שלא אכלנו מספיק ושהאוכל ישאר לה לעוד שבוע, ומי מוכן לקחת קצת בקופסאות הביתה. אני תוהה מתי המעגל הזה ישבר. השנה חגיגה מלכותית בני המשפחה של בעלה הטרי של אחותי, זה כולל שני הורים, אחות עם בן זוג ושתי בנות בנות 4 ושש מה שאומר שכמות האוכל שיכינו תהיה כפולה. ואני תוהה מה איתנו הילדים שלה שמנסים לשמור על הגיזרה, למה אי אפשר להפחית קצת עם האוכל כדי שנוכל לנשום בסוך הארוחה ולא נאלץ לפתוח כפתור ולהתחרט על האוכל שאכלנו שלושה ימים אחרי, הרי ירשנו את הגנים של אמא + הפרעות קשב וריכוז שלה,  היא הרי מקסימה אבל לא רזה במיוחד - בסוף עוד נצטרך כולנו אימון אישי.