מאז שאמא שלי התחילה ללמוד עיצוב בתים פרטיים, היא כל הזמן רוצה לארח. אנחנו די בכסאח עם כל חלק אפשרי במשפחה משני הצדדים אז בדרך כלל חג אצלנו זה 6-8 אנשים, תלוי אם מישהו מהאחים שלי בחו"ל או לא. בדרך כלל כל חג אמא שלי מכינה טונות של אוכל מכל סוג אפשרי : דגים, עופות, בשרים, תוספות, סלטים ואז לאחר האחרוחה זה עוגות (פרווה כי שומרים כשרות), פיצוחים, פירות, פירות יבשים, שוקולדים ועוד כהנה וכהנה. כולנו בסוף הארוחה יוצאים מפוצצים ותוהים למה אכלנו כל כך הרבה ואמא שלי תמיד בסוף הארוחה מתלוננת שלא אכלנו מספיק ושהאוכל ישאר לה לעוד שבוע, ומי מוכן לקחת קצת בקופסאות הביתה. אני תוהה מתי המעגל הזה ישבר. השנה חגיגה מלכותית בני המשפחה של בעלה הטרי של אחותי, זה כולל שני הורים, אחות עם בן זוג ושתי בנות בנות 4 ושש מה שאומר שכמות האוכל שיכינו תהיה כפולה. ואני תוהה מה איתנו הילדים שלה שמנסים לשמור על הגיזרה, למה אי אפשר להפחית קצת עם האוכל כדי שנוכל לנשום בסוך הארוחה ולא נאלץ לפתוח כפתור ולהתחרט על האוכל שאכלנו שלושה ימים אחרי, הרי ירשנו את הגנים של אמא + הפרעות קשב וריכוז שלה, היא הרי מקסימה אבל לא רזה במיוחד - בסוף עוד נצטרך כולנו אימון אישי.
אחלה מאמר,
השבמחקתודה על השיתוף.
http://www.yahalomim.com